בעלת דוקטורט מאוניברסיטת פריז 8, סן-דניס, הצטרפה לסגל החוג לבלשנות באוניברסיטה העברית בשנת 2007.
במחקר שלה היא בוחנת את המימושים הבלשניים של קטגוריות קונספטואליות כגון טמפורליות, שייכות, גרימה; במסגרת החקירה הזאת, תשומת לב מיוחדת ניתנת לחקר מבנים פועליים מורכבים, בעיקר מזווית תחבירית סינכרונית, אך גם באמצעות מחקר היסטורי. היא עובדת בעיקר על חקר ביטויי הרגליות בשפה, על התכונות האספקטואליות של מערכות הזמנים בעברית החדשה והעברית המקראית והיציבות שלהן לאורך זמן, על מימוש ארגומנטים והתחביר של משפטים כפולי מושא, הכוללים דטיבים מוצרכים ובלתי מוצרכים, ועל מבנים המביעים סיבתיות.
מחקרו של איתן גרוסמן עוסק בשאלות "מדוע שפות הן כפי שהן, וכיצד הן נעשות כפי שהן?" הוא מתעניין בגישות אמפיריות לניסיונות להסביר שונות לשונית. כיום רוב מחקרו מתנהל במסגרת הקרויה Distributional Typology, אשר שואלת "מה איפה למה (מתי)?". פרויקטים שמתנהלים עכשיו כוללים
הסקר העולמי של הגאים שאולים (SEGBO), שחוקר את הטיפולוגיה של מקטעים פונולוגים שאולים ומהווה בסיס לבחינת ההנחה ששפות לא השתנו באופן מהותי במהלך ההיסטוריה האנושית
מאגר נתונים של מערכות פונולוגיות של שפות עתיקות ומשוחזרות (BDPROTO)
הטיפולוגיה האזורית של שינוי הגאי
הטיפולוגיה של שינויים בעקבות מגע במספר תחומים, לרבות מילות יחס וצייני יחסה, דפוסי ערכיות וטרנזיטיביות, ואלטרנציות פעליות.
עובד על מצרית עתיקה-קופטית, נואר, ספרדית, מיננגקבאו, ועברית חדשה. ב-2019 התחיל גם פרויקט צנוע לתיעוד ג'והורי, שפה איראנית במדוברת בפי יהודים מאזור הקווקז.
באוניברסיטה העברית, הוא משמש כראש החוג לבלשנות ושימש בעבר כראש המדור הפונקציונלי. הוא חבר במרכז לחקר השפה, הלוגיקה והקוגניציה, והקים ב-2016 את ה-Dynamics of Language Lab. תלמידי מחקר בהנחייתו (לרוב עם חוקרים נוספים) עובדים על קצ'וואה, גרמנית, יידיש, ניתוח חישובי של שינוי סמנטי, עיבודן של יחידות הנגנה, שפות טיבטו-בורמזיות, ומחקרים ניסויים של הטיות קוגניטיביות שעשויות להיות מעורבות בתפוצות טיפולוגיות.
המחקר שלי עוסק בתיעוד, בתיאור ובהסבר המגוון הלשוני. אני מתעניינת בשונות לשונית בשפות העולם ובגישות להסבר השונות הזאת. התופעות שאני חוקרת שייכות בראש ובראשונה לתחום המורפו-תחביר וכוללות יחסים דקדוקיים, מבנה המסר וקישור פסוקיות. בנוסף, לקחתי חלק במשך השנים בפרויקטים בפונטיקה, בניתוח השיח ובפסיכובלשנות. המחקר שלי משלב מחקרים טיפולוגיים בקנה מידה רחב הסוקרים מאות שפות, לצד מחקרים על תופעות מעניינות במשפחות שפות מסוימות (מיקרו-טיפולוגיה). כמו-כן, אני עורכת מחקרי עומק על שפות בודדות. נוסף על כך, אני עוסקת בתיעוד ובתיאור שפות ועורכת מחקרי שטח חוזרים לצורך איסוף נתונים ראשוניים בשפות Khoekhoe ו-Nǁng, השייכות למשפחת השפות קויסאן ומדוברות בדרום אפריקה. נכון להיום, אני עובדת על שפת הבנטו Ruuli המדוברת באוגנדה, שטרם תוארה במחקר.
עבודתי היא בעיקר תֵיאוּרית ומשווה, ומכסה צורות לשון ורגיסטרים שונים של כמה לשונות—אכדית, ארמית חדשה ועברית מקראית וחדשה כמו גם אספקטים שונים בבלשנות המשווה של הלשונות השמיות. התחומים שבהם אני עוסק הם תחביר ומקרו־תחביר, הכולל גם נושאים כמבנה המסר, ניתוח פונקציונלי של מערכות פועל (זמן, אספקט, מודאליות, כמו גם תפקידי הצורות השונות בנרטיב), מבנה הנרטיב, מבני תנאי, פסוקיות רלטיביות, ועוד. תמיד באים לביטוי היחסים בין הקונטקסט התחבירי, הפרגמטי והדיסקורסיבי מחד, ובין תפקיד הצורה עצמה (בין אם פשוטה או מורכבת) מאידך. כרגע אני עוסק בפרויקט שנושאו תיאור התחביר של הדיאלקט האכדי של הבבלית העתיקה, שזכה למימון בקרן הלאומית למדעים ובכמה נושאים נוספים—מילות השאלה בשמית, התגלגלותן של מיליות המביעות מודאליות אפיסטמית בפרספקטיבה משווה, מבני גניטיב בשמית, ומבני התנאי בלשונות השמיות.
המחקר שלי מתמקד בשאלה כיצד הלשון נמצאת בשימוש בהקשרים שונים של שיח וכיצד שימושים אלה מעצבים את מבנה הלשון. אני חוקרת לשונות שמיות, בפרט ערבית קלסית, ערבית מצרית, ערבית פלסטינית, עברית חדשה וארמית חדשה. בין הנושאים שהתמקדתי בהם: שימושי הזמנים בסביבות שיח שונות, קישור פסוקיות, מבעים גנריים, פרזנטטיבים, מבנים אקספרסיביים, מבנה הנרטיב, סמני שיח, ניתוח ז׳אנר דיגיטלי, שיח דבור וכתוב ומגע בין לשונות (ערבית ועברית). המחקר הנוכחי שלי, במימון הקרן הלאומית למדעים, מתמקד בסמני שיח בערבית מצרית דבורה וכתובה. בנוסף, אני חברה בפרויקט מחקר בינלאומי בנושא מיליות רספונסיביות בשיחה. תחום נוסף שאני חוקרת הוא פרקטיקות מתהוות בשיח דיגיטלי אינטראקטיבי (למשל בווטסאפ).
ד"ר מעין קשב חוקרת את התהליך הפסיכובלשני של עיבוד משפטים.
היא מתעניינת במנגנוני זיכרון שתומכים ביכולת שלנו להבין שפה ובדרכים שבהן אנשים משתמשים בידע הדקדוקי שלהם בזמן שהם שומעים או קוראים משפט מילה-אחר-מילה. המחקר שלה מבוסס על ניסויים מבוקרים, ועושה שימוש במגוון שיטות הבוחנות שיפוטי דקדוקיות, פירוש, זמני תגובה, ותנועות עיניים. לעיתים המחקר שלה כולל גם מודלים חישוביים.
ד"ר מעין קשב קיבלה את הדוקטורט שלה מאוניברסיטת תל אביב ב-2021. משם היא עברה לאוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט עבור מחקר הפוסטדוקטורט שלה, והצטרפה לחוג שלנו ב-2023.
עינת רובינשטיין חוקרת נושאים בסמנטיקה של שפה טבעית ובממשקים בין הסמנטיקה לבין פרגמטיקה ותחביר. היא מתעניינת במנגנונים הלשוניים שמקנים לנו את היכולת האנושית הייחודית לספר לא רק על ה״כאן ועכשיו״ אלא גם לתאר מחשבות לגבי העבר, העתיד, מה שאפשרי ומה שהכרחי, ומה שיכול היה לקרות אך לא התממש. בעבודתה היא מסתמכת על שיטות מחקר אמפיריות הכוללות כריית נתונים ממאגרים טקסטואליים גדולים (בלשנות קורפוס), עיבוד שפה טבעית (אלגוריתמים חישוביים) וניסויים פסיכובלשניים. לאחרונה היא עוסקת במחקר מבוסס קורפוס של התגבשות העברית החדשה בתחילת המאה ה-20.
מלכה רפפורט חובב סיימה דוקטורט ב MIT בשנת 1984 על פונולוגיה ומורפולוגיה של עברית טבריאנית. היא נטלה חלק ב Lexicon Project של המרכז למדעי הקוגניציה ב MIT בין השנים 1984-1987. בין השנים 1984-1999 לימדה בלשנות בחוג לאנגלית באוניברסיטת בר אילן. ב 1999 עברה לאוניברסיטה העברית. מלכה רפפורט חובב היא ממייסדי המרכז לשפה לוגיקה וקוגניציה. בעבודתה היא מתמקדת בסמנטיקה לקסיקלית ובממשקים עם מורפו-תחביר וקטגוריות קונספטואליות. מאמריה עוסקים בנומינליזציות, adjectival passives, אספקט לקסיקלי, אלטרנציות של דיאתיזה, כגון האלטרנציה הקוזאטיבית והאלטרנציה הדטיבית ובקטגוריות קונספטואליות כגון אופן ותוצאה. היא כתבה יחד עם בת' לוין את הספרים Unaccusativity (MIT Press, 1995) ו Argument Realizatin (CUP 2005), וערכה יחד עם עידית דורון ואייבי סישל את הכרך Syntax, Lexical Semantics and Event Structure (OUP 2010).
דוד מ' בוניס (יליד ניו יורק; תואר שלישי, Columbia University, 1981; פרופסור מן המנין, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2004). ערך את הספר לשונות יהודי ספרד והמזרח וספרויותיהם (משגב ירושלים, 2009), חיבר את הספרים לקסיקון היסודות העבריים והארמיים בג'ודזמו (ספרדית-יהודית) המודרנית (מאגנס, 1993), ג'ודזמו: לשונם המסורתית של היהודים הספרדים (מאגנס, 1999), קולות משאלוניקי היהודית (משגב ירושלים ועץ החיים שאלוניקי, 1999), ופרסם מאמרים רבים על לשון וספרות ג'ודזמו (או לאדינו) ועל חקר השפות היהודיות. הוא עורך-שותף של כתב העת מסורות: מחקרים במסורות הלשון ובלשונות היהודים ויועץ לרשות הלאומית לתרבות הלאדינו. בשנת 2013 הוענק פרס א.מ.ת. על תרומותיו לחקר לשון ג'ודזמו ולשונות היהודים ובשנת 2015 מונה Académico Correspondiente Extranjero של האקדמיה הספרדית המלכותית (מדריד).
עוסק בבלשנות שמית משווה והיסטורית, כמו כן בחקר התחביר והסמנטיקה, ואף חוקר דרכים תיאורטיות שבהן אפשר למזג את הסמנטיקה הפורמלית עם המחקר הדיאכרוני של השפה.
לצד זה חוקר את ההיסטוריה של הבלשנות ובמיוחד את התהוות הדיסציפלינה מפרנץ בופּ ועד לפרדיננד דה-סוסיר.
עמית מחקר במרכז לשפה לוגיקה וקוגניציה (LLCC).
חבר בקבוצת המחקר "בלשנות היסטורית וסמנטיקה פורמלית": קטגוריות משמעות אוניברסליות ודפוסי שינוי משמעות נפוצים, סכוליון תשע"ח-תש"פ.
מלמדת שפות מערב-גרמניות: הולנדית סטנדרטית בת ימינו וכן טיפולוגיה של השפות: הולנדית, פריזית ואפריקנס. בעבר לימדה גם קורסים בוולשית בינונית. בעלת תואר מוסמך בבלשנות מבנית מהאוניברסיטה העברית (magna cum laude). עבודת המחקר לדוקטורט עוסקת בתפקידו הנרטיבי של דגם פועלי פריפרסטי בוולשית בינונית. חוקרת בעיקר צורות מורפולוגיות (פשוטות או מורכבות) וכן מבנים תחביריים מנקודת המבט של בלשנות הטקסט, כולל דקדוק נרטיבי ומבנה המסר. פרסמה מאמרים על נושאים בשפה ההולנדית וגם על מגע בין לשונות ובכללם: ההיגוי של ה-[ע] בקרב יהודי הולנד. גילתה תרגומים בשפת היידיש של הסופר ההולנדי המפורסם Eduard Douwes Dekker (המוכר בשם העט Multatuli) אשר עד אז לא היו ידועים לא לחוקרי ההולנדית ולא לחוקרי היידיש ופרסמה את הממצאים בכתב העת Over Multatuliו(About Multatuli). במהלך שנת 2010 ארגנה באוניברסיטה העברית את הכנס הבינלאומי הדו-שנתי של חוקרי השפה ההולנדית ואף שימשה כעורכת ראשית לכרך 10 של הסדרה NTVLו(2013).
מרצה בחוג (כעמיתת הוראה) בקורסים ״פונולוגיה א״ ו״פונולוגיה ב״. בעלת תארים ראשון ושני בבלשנות בהצטיינות יתרה מאוניברסיטת תל-אביב, וכיום דוקטורנטית לבלשנות באוניברסיטת תל-אביב, בהנחייתה של פרופ׳ אותי בת-אל. עבודת הדוקטורט שלה עוסקת בפונוטקטיקה, וספציפית במגבלות על רצפי עיצורים בעברית. מתעניינת בפונולוגיה, במורפולוגיה ובפונטיקה ומרבה לשלב במחקריה מחקרי קורפוס לצד ניסויים פסיכו-בלשניים.
מומחית בפילולוגיה ספרדית, בלשנות איברו-רומאנית וספרדית-יהודית (לאדינו). במחקר ובהוראה היא מתמקדת בבלשנות היסטורית, בלשנות חברתית ושונות לשונית של השפה הספרדית ושל הלאדינו. בעלת תואר שני מאוניברסיטת Freie Universität Berlin ותואר שלישי מהאוניברסיטה העברית. לאחר שהייתה עמיתת מחקר במועצה הספרדית העליונה לחקר המדע (CSIC), הצטרפה לחוג ללימודים רומאניים ולטינו-אמריקניים בשנת תשס"ט. הפרויקטים הנוכחיים שלה הם "הקורפוס הדיאכרוני המתויג של הספרדית-יהודית (לאדינו)" ו"תגובות אזרחיות לאחר פיגועי הטרור באירופה: היבטים לשוניים". חברה מתכתבת של האקדמיה המלכותית הספרדית (RAE).
יליד תל-אביב 1930, חוקר שפות שמיות. חבר האקדמיה ללשון העברית, חבר האקדמיה הלאומית למדעים, חבר זר של האקדמיה הבריטית. חתן פרס ישראל לבלשנות לשנת תשנ"ג. נפטר בשנת 2013.
תחומי העניין שלו כללו בלשנות משווה של השפות השמיות, טיפולוגיה, תולדות החשיבה הבלשנית, מסורות דקדוקיות של הערבית, הארמית, האתיופית והעברית.
מחקרה של עידית דורון נוגע לממשק בין סמנטיקה, מורפולוגיה ותחביר, בייחוד בנושאים כמו מערכת הפועל השמית, פרדיקטים שמניים, יחד נושא-פרדיקט, כינויים מוסבים, ארגטיביות, אליפסה, דיבור משולב, הרגליות, הסמנטיקה של voice, יידוע, רפרור למינים. השפות עליהן עבדה הן עברית (בדגש על הקשרים ההיסטוריים בין עברית חדשה לעברית קלאסית), ערבית, ארמית, אנגלית וצרפתית.
תחומי המחקר העיקריים של יעל זיו נוגעים לשיח/פרגמטיקה עם עניין מיוחד בתיאוריית הרלוונטיות, הממשק בין תחביר לפרגמטיקה, מבנה המסר, סמני שיח ורפרור/אנפורה.
פרופסור בחוג לבלשנות ובחוג ללימודים גרמניים, רוסיים ומזרח אירופיים. הקתדרא ללימודים רוסיים על שם תמרה וסאבלי גרינברג.
תחומי מחקר:
הלשונות והספרויות הסלאוויות-מזרחיות בימי הביניים: רוסית עתיקה, רוּתֶנית (קודמתן של האוקראינית והביילורוסית של היום), ובמיוחד התרגומים מעברית ללשונות אלה בימי הביניים. תרגומי תנ״ך סלאוויים. ספרות חוץ-קאנונית סלאווית. הכרוניקות הרוסיות העתיקות.
לשון היידיש וספרותה על כל פניה, ובמיוחד התחביר, הסמנטיקה, הפרגמטיקה והפראזיאולוגיה של הלשון הכתובה של המאות הי״ט-כ׳, אך גם שלבי לשון מוקדמים יותר. ההתפתחות ההיסטורית של הלשון וניביה והתדלדלותה לאחרונה בפי דובריה החרדים בישראל ובארה״ב. השפעתן של הלשונות הקו-טריטוריאליות (פולנית, אוקראינית וביילורוסית) על הדקדוק ואוצר המלים של היידיש, וכעת גם השפעתן של העברית המודרנית ושל האנגלית על היידיש הנוכחית, הכתובה והמדוברת, והשפעתן של היידיש והסלאווית על תחביר העברית המודרנית.
יליד תל-אביב, 1930. הרצה בחוג לבלשנות בין השנים 1986-1996. נפטר ב 2014.
תחומי מחקר שלו כללו בלשנות משווה של השפות ההודו-אירופיות, בדגש על אינדו-ארית; אטימולוגיה הודו-אירופית, מומחה בעל-שם לוודית, בייחוד ריגוודה; הלשון הפואטית; הקבלות ומגע אפשרי בין שירה הודו-אירופית עתיקה ושירה שמית עתיקה.
ילידת ברלין, מרצה לבלשנות בחוג לאנגלית בין השנים 1971-1993. נשיאת האגודה הישראלית לבלשנות תיאורטית בין השנים 1991-1995.
תחומי מחקרה כוללים: סמנטיקה של ביטויי זמן: אספקט, אדוורביאלים של משך ותדירות, זמן דקדוקי. התיאוריה הדיווידסוניאנית של אירועים, בדגש על האופן שבו מתפרשים ביטויים אדוורביאלים, מושאים פנימיים וצורות לא נוטות.
בוגרת האקדמיה למדעים, המכון לבלשנות, לנינגרד, רוסיה. חוקרת ומרצה בחוג לבלשנות בין השנים 1993-2015.
תחומי המחקר שלה כוללים גרמניסטיקה, בלשנות דיאכרונית, פונולוגיה, מגע בין לשונות, חקר בלשני של מעשיות עממיות, פואטיקה, סטיליסטקה, תיאוריות תרגום, טיפולוגיה.
המחקר של אייבי סישל מתמקד בתיאוריה תחבירית עכשווית ובממשק תחביר-סמנטיקה. היא מתעניינת בתרומת התחביר למשמעות על כל היבטיה, וחוקרת מספר תופעות שונות אשר מדגימות סוגים שונים של קשרים בין התחביר והמשמעות: מבנה ארגומנטים ומבנה האירוע של נומינליזציות, האפיונים המבניים של מושג השייכות, ההשפעה של מבנה ותנועה על פירושם של ביטויים שליליים מסוגים שונים, פירושם של כינויים מוסבים וכינויי גוף רגילים, הנטייה של כינויים רומזים לשימוש דאיקטי, וכן הגורמים המאפשרים הוצאה סלקטיבית ממשפטי זיקה בשפות מסויימות. כמו כן, היא מתעניינת בסוציו-בלשנות של החייאת הדיבור העברי, וכתבה אודות תרומת הנשים לפרוייקט ההחייאה במפנה המאה העשרים (עם מירי בר זיו לוי) ועל היחס בין ההחייאה והקמת המדינה (יחד עם אורי מור).
יליד ניו-יורק, 1958. חבר באגודה הישראלית לבלשנות תיאורטית, ובאגודה הבינלאומית של הדקדוק לקסיקלי-פונקציונלי (LFG). באוניברסיטה העברית שימש מרצה לבלשנות, תחילה בחוג לאנגלית מ 1984 ומ 2008 בחוג לבלשנות, המדור הגנרטיבי. נפטר בשנת 2012.
תחום העיסוק העיקרי שלו היה תיאוריה תחבירית גנרטיבית בדגש על טיפולוגיה. במסגרת זו חקר את התכונות הבסיסיות של מרכיבי הייצוג התחבירי: מבנה רכיבים, פונקציות דקדוקות והיחס ביניהם, אפיוני הנושא התחבירי, פיתוח ניתוחים במסגרת LFG למגון מבנים באנגלית ובעברית (פעלי עזר, קטגוריות מעורבות, שם-הפועל, ועוד).
ילידת קרקוב, 1932. מרצה באוניברסיטה העברית בין השנים 1970-1994. כלת פרס ישראל לשנת תשס"ה. תחומי המחקר שלה כוללים את הלשונות השמיות בדגש על הלשונות האתיו-שמיות, הארמית החדשה, מחקר סינכרוני ודיאכרוני.
ד"ר מורי רימון הוא מרצה מן-החוץ באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר במרכז ללשון, לוגיקה וקוגניציה (LLCC). מחוץ לאוניברסיטה, מורי הוא יועץ הייטק מוכר בתחומי מומחיותו. בעבר, מילא תפקידי מו"פ מגוונים ובהם משרות ניהול ומחקר בחברת יבמ. מורי הוא בעל תואר ד"ר במדעי המחשב, מוסמך במתמטיקה ובוגר במתמטיקה ופיסיקה. תחומי העניין המקצועיים שלו כוללים בלשנות חישובית, עיבוד טקסט (NLP), למידה חישובית וניהול מידע "Big Data".
יליד חיפה 1945, מרצה באוניברסיטה העברית בין השנים 1973-2013. חבר האקדמיה הישראלית למדעים. תחומי המחקר שלו כוללים דקדוק השפות הקלטיות בייחוד תחביר האירית והוולשית המודרנית והבינונית, מצרית, קופטית, מחקר טיפולוגי-משווה, בלשנות הטקסט ובייחוד דקדוק נרטיבי.
בעלת דוקטורט מאוניברסיטת פריז 8, סן-דניס, הצטרפה לסגל החוג לבלשנות באוניברסיטה העברית בשנת 2007.
במחקר שלה היא בוחנת את המימושים הבלשניים של קטגוריות קונספטואליות כגון טמפורליות, שייכות, גרימה; במסגרת החקירה הזאת, תשומת לב מיוחדת ניתנת לחקר מבנים פועליים מורכבים, בעיקר מזווית תחבירית סינכרונית, אך גם באמצעות מחקר היסטורי. היא עובדת בעיקר על חקר ביטויי הרגליות בשפה, על התכונות האספקטואליות של מערכות הזמנים בעברית החדשה והעברית המקראית והיציבות שלהן לאורך זמן, על מימוש ארגומנטים והתחביר של משפטים כפולי מושא, הכוללים דטיבים מוצרכים ובלתי מוצרכים, ועל מבנים המביעים סיבתיות.
מחקרו של איתן גרוסמן עוסק בשאלות "מדוע שפות הן כפי שהן, וכיצד הן נעשות כפי שהן?" הוא מתעניין בגישות אמפיריות לניסיונות להסביר שונות לשונית. כיום רוב מחקרו מתנהל במסגרת הקרויה Distributional Typology, אשר שואלת "מה איפה למה (מתי)?". פרויקטים שמתנהלים עכשיו כוללים
הסקר העולמי של הגאים שאולים (SEGBO), שחוקר את הטיפולוגיה של מקטעים פונולוגים שאולים ומהווה בסיס לבחינת ההנחה ששפות לא השתנו באופן מהותי במהלך ההיסטוריה האנושית
מאגר נתונים של מערכות פונולוגיות של שפות עתיקות ומשוחזרות (BDPROTO)
הטיפולוגיה האזורית של שינוי הגאי
הטיפולוגיה של שינויים בעקבות מגע במספר תחומים, לרבות מילות יחס וצייני יחסה, דפוסי ערכיות וטרנזיטיביות, ואלטרנציות פעליות.
עובד על מצרית עתיקה-קופטית, נואר, ספרדית, מיננגקבאו, ועברית חדשה. ב-2019 התחיל גם פרויקט צנוע לתיעוד ג'והורי, שפה איראנית במדוברת בפי יהודים מאזור הקווקז.
באוניברסיטה העברית, הוא משמש כראש החוג לבלשנות ושימש בעבר כראש המדור הפונקציונלי. הוא חבר במרכז לחקר השפה, הלוגיקה והקוגניציה, והקים ב-2016 את ה-Dynamics of Language Lab. תלמידי מחקר בהנחייתו (לרוב עם חוקרים נוספים) עובדים על קצ'וואה, גרמנית, יידיש, ניתוח חישובי של שינוי סמנטי, עיבודן של יחידות הנגנה, שפות טיבטו-בורמזיות, ומחקרים ניסויים של הטיות קוגניטיביות שעשויות להיות מעורבות בתפוצות טיפולוגיות.
עבודתי היא בעיקר תֵיאוּרית ומשווה, ומכסה צורות לשון ורגיסטרים שונים של כמה לשונות—אכדית, ארמית חדשה ועברית מקראית וחדשה כמו גם אספקטים שונים בבלשנות המשווה של הלשונות השמיות. התחומים שבהם אני עוסק הם תחביר ומקרו־תחביר, הכולל גם נושאים כמבנה המסר, ניתוח פונקציונלי של מערכות פועל (זמן, אספקט, מודאליות, כמו גם תפקידי הצורות השונות בנרטיב), מבנה הנרטיב, מבני תנאי, פסוקיות רלטיביות, ועוד. תמיד באים לביטוי היחסים בין הקונטקסט התחבירי, הפרגמטי והדיסקורסיבי מחד, ובין תפקיד הצורה עצמה (בין אם פשוטה או מורכבת) מאידך. כרגע אני עוסק בפרויקט שנושאו תיאור התחביר של הדיאלקט האכדי של הבבלית העתיקה, שזכה למימון בקרן הלאומית למדעים ובכמה נושאים נוספים—מילות השאלה בשמית, התגלגלותן של מיליות המביעות מודאליות אפיסטמית בפרספקטיבה משווה, מבני גניטיב בשמית, ומבני התנאי בלשונות השמיות.
עינת רובינשטיין חוקרת נושאים בסמנטיקה של שפה טבעית ובממשקים בין הסמנטיקה לבין פרגמטיקה ותחביר. היא מתעניינת במנגנונים הלשוניים שמקנים לנו את היכולת האנושית הייחודית לספר לא רק על ה״כאן ועכשיו״ אלא גם לתאר מחשבות לגבי העבר, העתיד, מה שאפשרי ומה שהכרחי, ומה שיכול היה לקרות אך לא התממש. בעבודתה היא מסתמכת על שיטות מחקר אמפיריות הכוללות כריית נתונים ממאגרים טקסטואליים גדולים (בלשנות קורפוס), עיבוד שפה טבעית (אלגוריתמים חישוביים) וניסויים פסיכובלשניים. לאחרונה היא עוסקת במחקר מבוסס קורפוס של התגבשות העברית החדשה בתחילת המאה ה-20.
כריסטיאן לוקטל (דוקטורט, שפות עתיקות, אוניברסיטת סטלנבוש) הוא עמית פוסט-דוקטורט העובד בצומת של בלשנות תיאורטית ושפות עתיקות, בעיקר עברית עתיקה ושפות שמיות צפון-מערביות אחרות. עבודתו הנוכחית מתמקדת בדרך בה התפתחו מילות קישור אדברביאליות בשפות שמיות צפון-מערביות (כלומר, ממה הן התפתחו, אל מה הן התפתחו, וכיצד רכשו משמעויות ופונקציות חדשות). תחומי עניין אחרים הם מערכות מילוליות, מבנה המסר וניתוח השיח, גרמטיקליזציה, בלשנות קוגניטיבית, תיאוריות עצביות של שפה, תרגום, הרמנוטיקה, ארכיאולוגיה, תיאולוגיה וכל דבר שיכול לעזור להבין טוב יותר טקסטים עתיקים ועולמותיהם.
משה א' בר-לב הוא פוסט-דוקטורנט במרכז לשפה, לוגיקה וקוגניציה (LLCC), ומחקרו עוסק בסמנטיקה ובפרגמטיקה של שפה טבעית ובייחוד בסמנטיקה של ריבוי וזמן דקדוקי ובתופעות של מיצוי (exhaustivity). עבודת הדוקטורט שלו, "בחירה חופשית, הומוגניות והכללה תמימה" (האוניברסיטה העברית 2018) נעשתה תחת הדרכתם של ד"ר לוקה צרניץ' ופרופ' דני פוקס.
דמיטרי ניקולייב הוא פוסט-דוקטורנט בחוג לבלשנות. מחקרו מתמקד בטיפולוגיה פונולוגית (במיוחד במצאי מקטעים ובתהליכי שינוי בשפות של אירופה ואיסה), ובשיטות מחקר כמותניות בבלשנות טיפולוגית. הוא בנה מאגר נתונים טיפולוגי גדול . קלטולוג בהכשרתו, הוא חקר את הדקדוק של אירית עתיקה וכן שירה אירית מוקדמת. כמו כן, דמיטרי ערך עבודת שדה באירלנד ובנפאל.
אני מתעניין בהיבטים תחביריים, סמנטיים, ופרגמטיים של העברית המדוברת, תוך שימוש בגישות פונקציונליות והידודיות לחקר הלשון הדבורה, כגון בלשנות האינטראקציה (Interactional Linguistics) וניתוח שיחה (Conversation Analysis). תחומי המחקר העיקריים שלי כוללים את הנושאים הבאים: אזכור/רפרור, קטגוריית השלילה, סמני שיח, יחסי גומלין בין לשון ומחוות, העצמה, שינוי לשוני.
דוקטורנטית בחוג לבלשנות בהנחייתן של ד"ר נורה בונה וד"ר אולגה קגן. מתמקדת בלימודיה בבחינת תופעות בתחום המודוס והמודאליות בעברית החדשה, בכלים תיאורטיים ובתשומת לב למגע לשוני ושינוי לשוני. חברה בפרויקט מבא"ר, שעוסק בהתחדשות מבנים תחביריים בהתהוות העברית החדשה. נושא עבודת המ"א שלה, שנכתבה בהנחייתן של פרופ' עידית דורון וד"ר עינת רובינשטיין, הוא סדירויות מורפו־תחביריות וסמנטיות של פועלי חישה בעברית החדשה.
דקלה אברבנאל היא תלמידה לתואר שני בחוג לבלשנות. עוסקת בקשר בין תחביר לסמנטיקה בעברית המודרנית. עבודת התזה שלה, בהנחיית ד"ר נורה בונה, מתמקדת במאפיינים האספקטואליים והאחרים של צירופים פועליים המכילים פועל תנועה, באמצעות בחינה של צירופים מחוברים ומשועבדים עם הפעלים "הלך" ו"בא" בעברית המדוברת. בשנת 2015 קיבלה מלגת קיום מהאוניברסיטה העברית.
תלמיד לתואר שני, כותב את עבודת המוסמך על טיפולוגיה של שאילת הגאים בהנחיית ד"ר איתן גרוסמן. עוסק בארמית החדשה שבפי יהודי כורדיסטן ומתעניין בדיאלקטים ארמיים ובשפות שמיות בכלל, וכן בטיפולוגיה, בבלשנות היסטורית ובשימושים של בלשנות קורפוס. נכלל ברשימת הרקטור על הצטיינות בלימודי המוסמך לשנת תשע"ו, זוכה פרס הצטיינות למוסמך של המכון למדעי היהדות על שם מנדל לשנים תשע"ו-תשע"ז, פרס רקטור לשנת תשע"ד ופרס הצטיינות על שם בנקיר מטעם החוג ללשון העברית לשנת תשע"ד.
חנן אמויאל הוא תלמיד תואר שני במרכז ה-LLCC.הוא סיים תואר ראשון בבלשנות רומאנית בחוג ללימודים רומאניים ולטינו-אמריקניים, ומסיים בימים אלו תואר שני בספרות ספרדית (מלגת מנדל לתלמידי מוסמך). תחומי העניין העיקריים הם: בלשנות של שפות רומאניות ובייחוד של דיאלקטים איברו-רומאניים, בלשנות היסטורית, סוציו-לינגוויסטיקה ומורפולוגיה. זוכה פרס אסתר סליגסון לעבודת מחקר בספרות ספרדית ולטינו-אמריקנית לשנה"ל תשע"ח.
תלמיד לתואר שני, כותב את עבודת המוסמך על טיפולוגיה של שאילת הגאים בהנחיית ד"ר איתן גרוסמן. עוסק בארמית החדשה שבפי יהודי כורדיסטן ומתעניין בדיאלקטים ארמיים ובשפות שמיות בכלל, וכן בטיפולוגיה, בבלשנות היסטורית ובשימושים של בלשנות קורפוס. נכלל ברשימת הרקטור על הצטיינות בלימודי המוסמך לשנת תשע"ו, זוכה פרס הצטיינות למוסמך של המכון למדעי היהדות על שם מנדל לשנים תשע"ו-תשע"ז, פרס רקטור לשנת תשע"ד ופרס הצטיינות על שם בנקיר מטעם החוג ללשון העברית לשנת תשע"ד.
תלמיד לתואר מוסמך בחוג לבלשנות במדור הפונקציונלי. סיים תואר ראשון בהצטיינות בבלשנות פונקציונלית ובלימודי אסיה-יפן.
בשנת תשע"ז השתתף עשהאל בפרויקט המילון לפרסית אמצעית בעריכתו של פרופסור שאול שקד. תחומי העניין שלו כוללים פרסית מודרנית ושפות איראניות על שלביהן השונים, כמו גם מבנה המסר, דקדוק תיאורי וניתוח השיח.
תלמידה לתואר שני בחוג לבלשנות באוניברסיטה העברית. סיימה תואר ראשון בבלשנות והיסטוריה. תחומי העניין העיקריים הם: בלשנות של שפות גרמניות, רומאניות וסלביות, וכן טיפולוגיה, מורפולוגיה וסמנטיקה.
נעה היא דוקטורנטית בחוג לבלשנות פונקציונלית, בהנחייה משותפת של ד"ר איתן גרוסמן ופרופ' האנס בואז מאוניברסטית אוסטין, טקסס., מתמקדת בטיפולוגיה של שפות גרמאניות ובמיוחד באיי שפה - קבוצת שפות גרמאניות המדוברות מחוץ למרחב הגרמני ואשר נמצאות במגע לשוני עם השפות הסובבות אותן,
יעל גולן היא דוקטורנטית בחוג, ועובדת בהנחייה משותפת של ד"ר מיכל מרמורשטיין ופרופ' זוהר קמפף מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות. היא חוקרת את מושג הבושה ורגשות משיקים בשיח אישי ובשיח ציבורי. במקביל לכך, היא עוסקת בהוראת עברית בהקשרים פוליטיים שונים באופן מעשי ותיאורטי.
עבודת המוסמך שלה, בהנחייתו של אליצור בר-אשר סיגל, התמקדה בתופעות סמנטיות ותחביריות הנוגעות לפועלי גרימת רגש בעברית.
זוכת פרס הצטיינות למוסמך של המכון למדעי היהדות על שם מנדל בשנים תשע"ב ותשע"ד, ופרס קוטשר על הישגים אקדמיים מטעם החוג ללשון העברית בשנת תשע"ג.
דיינה היא תלמידת תואר שני בבלשנות גנרטיבית במרכז ה-LLCC. היא סיימה תואר ראשון בספרות באוניברסיטת בינגהמטון בארה"ב ועשתה מסלול משני בבלשנות. היא מעוניינת בסמנטיקה ופרגמטיקה של שפה טבעית ואיך הם משתלבים עם פילוסופיה ופסיכולוגיה. מעוניינת במיוחד להשתמש בשיטות חישוביות במחקריה.
שירה מתעניינת בהשפעה של אילוצים קוגניטיביים ותקשורתיים על האופן שבו שפות משתנות ומתעצבות. בפרויקט המרכזי שלה בדוקטורט היא מתמקדת בחקר הפונקציונליות של יתירות מורפולוגית בשפות העולם.
תלמיד לתואר שני בבלשנות פונקציונלית, כותב את עבודת המוסמך בהנחיית ד"ר אלנה ויצלק-מקרביץ'. עוסק בניתוח השפה הדבורה, ניתוח השיחה ובפרוזודיה. כמו כן, עוסק ומתעניין בשפות דרום אסייתיות בתת היבשת ההודית, טיפולוגיה, בבלשנות שדה ובבלשנות קורפוס. זוכה פרס מצטיין דיקן לשנת תשע"ו-תשע"ז.
רומה יי היא תלמידה לתואר שני בלימודי בלשנות באוניברסיטה העברית. תחומי העניין העיקריים שלה הם סמנטיקה ושינוי לשוני, והיא מתעניינת במיוחד ביידוע, כמתים עבריים, ודיאלקטים אלמניים.
נופר כהן היא תלמידת מוסמך בחוג לבלשנות. מתעניינת בממשק שבין תחביר וסמנטיקה, וכן בפסיכובלשנות ובלשנות ניסויית. משמשת כעוזרת מחקר במעבדה הניסויית לתחביר וסמנטיקה בהנחייתו של ד"ר לוקה צ'רניץ'.
רמי כחלון הוא דוקטורנט בתוכנית משותפת עם אוניברסיטת ליידן (מנחים: פרופ' ו.פ.ה. אדלאר וד"ר איתן גרוסמן). מחקרו מתמקד בנושא שונות ושינוי לשוני ועבודת הדוקטור שלו, "Linguistic diversity: A Quechuan case-study", עוסקת בתפקיד של וריאציה לשונית בתהליך ההתייצבות של צורות לשוניות "לא-יציבות". בין תחומי עניינו יש לציין: טיפולוגיה אזורית, שינוי לשוני, טרנזיטיביות ומבנה ארגומנטים, מערכות TAM, שפות קריאוליות ולשונות אנדיניות וסקנדינביות. עמית בתוכנית לדוקטורנטים מצטיינים בבית הספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח.
Elena Luchina-Sadan is a PhD candidate, supervised by Prof. Moshe Taube and Dr. Eitan Grossman. Her research focuses on Yiddish zikh-verbs, i.e., verbs that occur with the particle zikh “self,” which are sometimes called 'reflexive verbs, in areal context. Her research interests include Jewish languages, heritage languages and language change.
תלמיד לתואר שני בחוג לבלשנות פונקציונלית. סיים תואר ראשון בלימודי המזרח-התיכון, מתעניין בבלשנות משווה, תיאורית והיסטורית של השפות האפרו-אסיאתיות בכלל, ובשפות השמיות בפרט.
נדב מטלון הוא חבר בתוכנית לדוקטורנטים מצטיינים של בית ספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח. מחקרו נעשה בהנחייתם של ד"ר מיכל מרמורשטיין, פרופ' אלישע מוזס (מכון ויצמן למדע) ופרופ' דגמר בארת'-ויינגרטן (אוניברסיטת פוטסדאם, גרמניה), ועוסק בפרוזודיה בשיח יומיומי בעברית ובאנגלית. נדב הוא בעל תואר ראשון מטעם האקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים ותואר שני בהצטיינות בחוג לבלשנות של האוניברסיטה העברית בירושלים. תזת המ"א שלו, בהנחייתם של ד"ר מיכל מרמורשטיין וד"ר איתן גרוסמן, מציעה ניתוח צורני ופונקציונלי של תבנית "דבשות הגמל" - תבנית פרוזודית רווחת בעברית הדבורה.
ענת מלול היא תלמידת תואר שני בבלשנות גנרטיבית, בתכנית Huji-Tau המשותפת לאונ' העברית ואונ' ת''א. מתעניינת בשפות רומאניות ובפרט בלאדינו, כמו גם בתהליכי רכישת שפה. זוכת פרס הרשות הלאומית לחקר הלאדינו לשנת תשע''ה.
יורם מלצר הוא תלמיד לתואר שלישי בחוג לבלשנות, בהנחית פרופ' סיריל אסלנוב. המחקר שלו עוסק ביידוע-אפס בפורטוגזית של ברזיל. מתעניין בספרדית ובדיאלקטים של ספרדית באמריקה הלטינית, בנומינליזציות ותחביר השם הפרטי. זכה בפרסים אחדים בתחום הספרות והתרגום, מחברם של חמישה ספרי מקור ומתרגמם של יותר מ-90 ספרים מספרדית, פורטוגזית, צרפתית, איטלקית, קטלאנית ואנגלית. עוסק בתרגום לעברית של החלק השני של "הקומדיה האלוהית" של דנטה, בהנחיית פרופ' לואיזה פרטי-קואומו.
נאדיה מסארוה היא סטודנטית לתואר שני במסלול הגנרטיבי. היא מתעניינת בסמנטיקה ותחביר. נכון לעכשיו, היא עוזרת מחקר לד"ר נורה בונה בנוגע למבני עלייה בערבית. בנוסף, היא מלמדת קורסי תגבור לסטודנטים ערבים בחוג הבלשנות.
תלמיד תואר שני בבלשנות בתוכנית הלימודים המובנית לדוקטורט ישיר של האוניברסיטה העברית בשיתוף עם אוניברסיטת תל-אביב וחבר בקבוצת המחקר "בלשנות היסטורית וסמנטיקה פורמלית" במרכז מנדל סכוליון. חוקר תופעות בממשק תחביר-סמנטיקה מזווית טיפולוגית ודיאכרונית. מלגאי בתוכנית HUJI-TAU ובמרכז מנדל סכוליון.
אנה קוסטין היא תלמידת מחקר בחוג לבלשנות. עבודת הדוקטור שלה, בהנחייתו של פרופ' אליצור בר-אשר סיגל, עוסקת במאפייני המשלב בלשון של "הדור השני" בישראל, כלומר בלשונם של אנשים ממשפחות דו-לשוניות שנולדו או גדלו בישראל (אנגלית או רוסית). היא מתעניינת בסוציו-לינגוויסטיקה, ברכישת שפה ובפרגמטיקה. מלגאית קלאוזנר בשנים 2017-2018.
עינת קרן היא תלמידה לתואר שלישי במגמה לבלשנות גנרטיבית, בהנחיית ד"ר אייבי סישל. היא מתעניינת בכמתים רגישים לשלילה (N-Words, NPIs), הנחות-קדם ואימפליקטורות, וכן בשפות קריאוליות ובקשר ביניהן לבין תהליך החייאת העברית. חברה בקבוצת "התהוות העברית החדשה" במרכז מנדל סכוליון, 2013-2016. עבודת המוסמך שלה זכתה בפרס על עבודה מצטיינת.
נעמי רחמן היא תלמידת מוסמך בחוג לבלשנות פונקציונאלית, בהנחייתה של הפרופסור אורלי גולדווסר. עוסקת במצרית קלאסית ורעמססית, מתעניינת באכדית ובבלשנות היסטורית ככלל, ובלשנות החוקרת את משפחת השפות האפרו-אסיאתיות בפרט. כמו כן מתעניינת בחקר השורש השמי, ובמערכת הממיינים המצרית.
עידו בנבג'י הוא תלמיד תואר שני לבלשנות בתכנית HUJI-TAU המשותפת לאוניברסיטה העברית ולאוניברסיטת תל אביב. הוא מתעניין בסמנטיקה, בקשר שלה לתחביר, ובסוגיות בפילוסופיה של השפה, בהן התרומה הסמנטית של שמות פרטיים והמשמעות של פועלי עמדה שונים.
אסף בר-משה הוא דוקטורנט במחלקה לבלשנות ולשפה וספרות ערבית בהנחיית פרופ' ערן כהן ופרופ' סימון הופקינס. עוסק בערבית היהודית של בגדאד וכותב על מערכת הזמן-אספקט-מודאליות של הלהג. את התיזה לתואר השני כתב על תפקידם של כינויי הרמז וכינויי הגוף השלישי בסינית מודרנית. בנוסף מתעניין אסף בתיאור של שפות דבורות ובבלשנות היסטורית. אסף זכה במלגה מטעם ה-DAAD הגרמני לשהייה בת שנתיים (תשע"ה-תשע"ו) במחלקה לשפות שמיות באוניברסיטת היידלברג.
ג'רמי גרינפס תלמיד לתואר שני בבלשנות. רקעו בבלשנות כולל תואר ראשון מאוניברסיטת אדינבורו בבלשנות ולימודי רוסית וכן ניסיון בניסויים פונטיים בUCL בתחום הפונטיקה, דבר שהסתיים בפרסום של שני מאמרים בתחום הפונטי. בשנתיים האחרונות באוניברסיטה העברית, ג'רמי מתמקד ברוסית, במבט דיאכרוני (OCS ורוסית עתיקה) וסינכרוני, אספקט ואקציונזרט ושיטות מחקר מבוססות בקורפוס כדי לחקור את הפרופיל הסמנטי של תחיליות פועליות ברוסית במבט דיאכרוני בהדרכתן של ד"ר עינת רובינשטיין וד"ר אולגה קגן.
גילי דיאמנט היא דוקטורנטית לבלשנות בהנחייתם המשותפת של ד"ר לאה סביצקי מהחוג לבלשנות באוניברסיטה העברית וד"ר ג'פרי ל. קאלן מטריניטי קולג' דבלין. עבודתה מתמקדת בתיאור הדקדוק של האנגלית האירית, תוך מבט על עולם הפולקלור של החברה האירית המסורתית. תחומי העניין שלה הם הדיאלקטים השונים של האנגלית וכן הלשונות הקלטיות, והיא עוסקת בין השאר בתחביר, בלשנות היסטורית, בלשנות הטקסט ובהיבטים שונים של ייצוג שפה דבורה בכתב. בשנת 2014-2015 שהתה גילי ב-University College Dublin שבאירלנד כתלמידה-אורחת במסגרת תכנית Erasmus Mundus של האיחוד האירופי.
איר יצחקי הוא תלמיד מוסמך בחוג לבלשנות. תחומי העניין שלו כוללים סמנטיקה פורמלית וממשק תחביר-סמנטיקה, ובפרט עמימות, שלילה, אליפסיס וכינויי רמז. הוא נוטל חלק בפרויקט, במימון הקרן הלאומית למדע, של אייבי סישל על כינויי רמז, הצבעה ואנפורה.
אוריאל סגל הוא תלמיד לתואר שני בבלשנות גנרטיבית תחום העניין העיקרי שלו הוא אופני היסק סמנטיים ופרגמטיים (אימפליקטורות). עבודתו עוסקת בניתוח מבני היסק בתלמוד הבבלי כדוגמת הדיוק הלשוני, בהנחיית פרופ' יעל זיו.
בנימין פרידנברג הוא במאי קולנוע, בוגר ביה"ס לקולנוע וטלוויזיה סם שפיגל בהצטיינות יתרה. במקביל לעבודתו בתחום הקולנוע, למד בלשנות לתואר ראשון ובימים אלה משלים את לימודיו לתואר שני. עבודת המחקר שלו בהנחיית ד"ר אליצור בר-אשר סיגל עוסקת בממשקים בין בלשנות לקולנוע דרך יישום רעיונות מבלשנות היסטורית על התפתחות הצילום והעריכה של סרטים. העבודה דנה במעתקים סמנטיים של פעלים המציינים תנועה של אובייקטים ('לתת','למסור','להתקרב', 'להתרחק' ועוד) והשוואתם לשינויי משמעות של תנועת מצלמה; זאת תוך בחינת הקשר בין חקר השפה לחקר הקולנוע דרך מנגנונים קוגניטיביים משותפים הנעים על הציר שבין המילולי למטאפורי. תחומי עניין נוספים: תחביר היסטורי, אסתטיקה, מטאפורה ומטונימיה, היחסים בין טקסט לתמונה במצרית עתיקה ויישום רעיונות בלשניים בחקר האמנויות, כמו מוסיקה ומחול.
חבר האקדמיה הישראלית לקולנוע ושותף לפרוייקטים של שימור ורסטורציה בארכיון ישראלי לסרטים בסינמטק ירושלים והאוסף האודיו-ויזואלי של ספריית היודאיקה באוניברסיטת הארוורד. זוכה מלגות קרן אמריקה-ישראל לאמנים מצטיינים ופרס האיגוד העולמי של בתי הספר לקולנוע ליוצרים וחוקרים צעירים.
לומדת לקראת תואר שני בחוג לבלשנות, לאחר שסיימה תואר ראשון בהצטיינות בבלשנות מבנית ובלשון עברית ולשונות היהודים באוניברסיטה העברית. אליענה זכתה בפרס הרקטור לשנת תשע"ו, והיא תלמידה בתכנית תלמידי המוסמך המצטיינים של בית ספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח.
אליענה משתתפת בפרויקט מילון הפרסית האמצעית בעריכתו של פרופסור שאול שקד, במימון הקרן הלאומית למדע, כותבת על מבני ערכיות בפרסית אמצעית ומתעניינת בשפות איראניות על שלביהן השונים, כמו גם בהיערכות, טרנזיטיביות ומבנה המסר.
חגי שור הוא תלמיד תואר שני בבלשנות ומלגאי של בית-הספר מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח (2014-2016). תחומי העניין שלו נוגעים לוריאציה ושינוי לשוני בשפות העולם. הפרויקט הנוכחי שלו עוסק בתופעות תחביריות בשפות רומאניות על רקע המחקר הטיפולוגי הכללי. את התזה שלו תחת הכותרת Differential Argument Coding in Romance: Towards a revised typology ("קידוד ארגומנטים מבחין בשפות רומאניות: לבחינה מחודשת של הטיפולוגיה המקובלת") הוא כותב בהנחיית ד"ר איתן גרוסמן. בפרוייקט זה הוא עוסק בשאלות של וריאציה ושינוי במבנה ארגומנטים שמניים וכינויים משתי זוויות: טיפולוגיה תחבירית של משפחת השפות הרומאניות, ובכלל זה שפות מיעוט ושפות לא-סטנדרטיות, ומחקר קורפוס דיאכרוני בצרפתית ובספרדית. באופן כללי, הוא מתעניין גם בהידקדקות (grammaticalization) ובשינוי לשוני כתוצאה ממגע בשפות העולם בכלל.
