איש סגל

benjamin freidenberg

בנימין פרידנברג

קרא עוד

בנימין פרידנברג הוא במאי קולנוע, בוגר ביה"ס לקולנוע וטלוויזיה סם שפיגל בהצטיינות יתרה. במקביל לעבודתו בתחום הקולנוע, למד בלשנות לתואר ראשון ובימים אלה משלים את לימודיו לתואר שני. עבודת המחקר שלו בהנחיית ד"ר אליצור בר-אשר סיגל עוסקת בממשקים בין בלשנות לקולנוע דרך יישום רעיונות מבלשנות היסטורית על התפתחות הצילום והעריכה של סרטים. העבודה דנה במעתקים סמנטיים של פעלים המציינים תנועה של אובייקטים ('לתת','למסור','להתקרב', 'להתרחק' ועוד) והשוואתם לשינויי משמעות של תנועת מצלמה; זאת תוך בחינת הקשר בין חקר השפה לחקר הקולנוע דרך מנגנונים קוגניטיביים משותפים הנעים על הציר שבין המילולי למטאפורי.  תחומי עניין נוספים: תחביר היסטורי, אסתטיקה, מטאפורה ומטונימיה, היחסים בין טקסט לתמונה במצרית עתיקה ויישום רעיונות בלשניים בחקר האמנויות, כמו מוסיקה ומחול. 
חבר האקדמיה הישראלית לקולנוע ושותף לפרוייקטים של שימור ורסטורציה בארכיון ישראלי לסרטים בסינמטק ירושלים והאוסף האודיו-ויזואלי של ספריית היודאיקה באוניברסיטת הארוורד. זוכה מלגות קרן אמריקה-ישראל לאמנים מצטיינים ופרס האיגוד העולמי של בתי הספר לקולנוע ליוצרים וחוקרים צעירים.

 

קראו פחות
לוקה צרניץ'

פרופ' לוקה צרניץ'

ראש המדור לבלשנות גנרטיבית
מתחם אוסטרליה, חדר 226
02-5882179

קרא עוד
לוקה צרניץ' קיבל תואר דוקטור מ MIT בשנת 2011. תחומי המחקר העיקריים שלו נוגעים לתחביר, סמנטיקה והממשק בין השניים.
מענקי המחקר הפעילים שלו הם:

ISF 1926/14 Polarity items across languages

GIF I-2353-110.4/2014 Alternative-sensitive computations in natural language: focus-sensitive particles and embedded exhaustification 

קראו פחות
אנה קוסטין

אנה קוסטין

קרא עוד

אנה קוסטין היא תלמידת מחקר בחוג לבלשנות. עבודת הדוקטור שלה, בהנחייתו של פרופ' אליצור בר-אשר סיגל, עוסקת במאפייני המשלב בלשון של "הדור השני" בישראל, כלומר בלשונם של אנשים ממשפחות דו-לשוניות שנולדו או גדלו בישראל (אנגלית או רוסית). היא מתעניינת בסוציו-לינגוויסטיקה, ברכישת שפה ובפרגמטיקה. מלגאית קלאוזנר בשנים 2017-2018.

קראו פחות
אלדינה  קינטנה

ד"ר אלדינה קינטנה

החוג ללימודים ספרדיים ולטינו-אמריקניים
בניין מדעי הרוח, חדר 6505
02-5883873

קרא עוד
מומחית בפילולוגיה ספרדית, בלשנות איברו-רומאנית וספרדית-יהודית (לאדינו). במחקר ובהוראה היא מתמקדת בבלשנות היסטורית, בלשנות חברתית ושונות לשונית של השפה הספרדית ושל הלאדינו. בעלת תואר שני מאוניברסיטת Freie Universität Berlin  ותואר שלישי מהאוניברסיטה העברית. לאחר שהייתה עמיתת מחקר במועצה הספרדית העליונה לחקר המדע (CSIC), הצטרפה לחוג ללימודים רומאניים ולטינו-אמריקניים בשנת תשס"ט. הפרויקטים הנוכחיים שלה הם "הקורפוס הדיאכרוני המתויג של הספרדית-יהודית (לאדינו)" ו"תגובות אזרחיות לאחר פיגועי הטרור באירופה: היבטים לשוניים". חברה מתכתבת של האקדמיה המלכותית הספרדית (RAE).

קראו פחות
אליענה  קסלר

אליענה קסלר

קרא עוד
לומדת לקראת תואר שני בחוג לבלשנות, לאחר שסיימה תואר ראשון בהצטיינות בבלשנות מבנית ובלשון עברית ולשונות היהודים באוניברסיטה העברית. אליענה זכתה בפרס הרקטור לשנת תשע"ו, והיא תלמידה בתכנית תלמידי המוסמך המצטיינים של בית ספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח.

אליענה משתתפת בפרויקט מילון הפרסית האמצעית בעריכתו של פרופסור שאול שקד, במימון הקרן הלאומית למדע, כותבת על מבני ערכיות בפרסית אמצעית ומתעניינת בשפות איראניות על שלביהן השונים, כמו גם בהיערכות, טרנזיטיביות ומבנה המסר.

קראו פחות
אולגה קפליוק

פרופ' אולגה קפליוק

קרא עוד
ילידת קרקוב, 1932. מרצה באוניברסיטה העברית בין השנים 1970-1994. כלת פרס ישראל לשנת תשס"ה. תחומי המחקר שלה כוללים את הלשונות השמיות בדגש על הלשונות האתיו-שמיות, הארמית החדשה, מחקר סינכרוני ודיאכרוני.
קראו פחות
עינת  קרן

עינת קרן

קרא עוד
עינת קרן היא תלמידה לתואר שלישי במגמה לבלשנות גנרטיבית, בהנחיית ד"ר אייבי סישל. היא מתעניינת בכמתים רגישים לשלילה (N-Words, NPIs), הנחות-קדם ואימפליקטורות, וכן בשפות קריאוליות ובקשר ביניהן לבין תהליך החייאת העברית. חברה בקבוצת "התהוות העברית החדשה" במרכז מנדל סכוליון, 2013-2016. עבודת המוסמך שלה זכתה בפרס על עבודה מצטיינת.

קראו פחות
עינת רובינשטיין

ד"ר עינת רובינשטיין

יועצת תואר מוסמך, המדור לבלשנות גנרטיבית
בניין מנדל, חדר 234
02-5883122

קרא עוד
עינת רובינשטיין חוקרת נושאים בסמנטיקה של שפה טבעית ובממשקים בין הסמנטיקה לבין פרגמטיקה ותחביר.
היא מתעניינת במנגנונים הלשוניים שמקנים לנו את היכולת האנושית הייחודית לספר לא רק על ה״כאן ועכשיו״ אלא גם לתאר מחשבות לגבי העבר, העתיד, מה שאפשרי ומה שהכרחי, ומה שיכול היה לקרות אך לא התממש. בעבודתה היא מסתמכת על שיטות מחקר אמפיריות הכוללות כריית נתונים ממאגרים טקסטואליים גדולים (בלשנות קורפוס), עיבוד שפה טבעית (אלגוריתמים חישוביים) וניסויים פסיכובלשניים. לאחרונה היא עוסקת במחקר מבוסס קורפוס של התגבשות העברית החדשה בתחילת המאה ה-20.

קראו פחות
נעמי רחמן

נעמי רחמן

קרא עוד
נעמי רחמן היא תלמידת מוסמך בחוג לבלשנות פונקציונאלית, בהנחייתה של הפרופסור אורלי גולדווסר. עוסקת במצרית קלאסית ורעמססית, מתעניינת באכדית ובבלשנות היסטורית ככלל, ובלשנות החוקרת את משפחת השפות האפרו-אסיאתיות בפרט. כמו כן מתעניינת בחקר השורש השמי, ובמערכת הממיינים המצרית. 

קראו פחות
מורי רימון

ד"ר מורי רימון

קרא עוד
ד"ר מורי רימון הוא מרצה מן-החוץ באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר במרכז ללשון, לוגיקה וקוגניציה (LLCC).
מחוץ לאוניברסיטה, מורי הוא יועץ הייטק מוכר בתחומי מומחיותו. בעבר, מילא תפקידי מו"פ מגוונים ובהם משרות ניהול ומחקר בחברת יבמ. מורי הוא בעל תואר ד"ר במדעי המחשב, מוסמך במתמטיקה ובוגר במתמטיקה ופיסיקה. תחומי העניין המקצועיים שלו כוללים בלשנות חישובית, עיבוד טקסט (NLP), למידה חישובית וניהול מידע "Big Data".

קראו פחות
מלכה רפפורט חובב

פרופ' מלכה רפפורט חובב

המדור לבלשנות גנרטיבית
מתחם אוסטרליה, חדר 212
02-5883982

קרא עוד
מלכה רפפורט חובב סיימה דוקטורט ב MIT בשנת 1984 על פונולוגיה ומורפולוגיה של עברית טבריאנית. היא נטלה חלק ב Lexicon Project של המרכז למדעי הקוגניציה ב MIT בין השנים 1984-1987.
בין השנים 1984-1999 לימדה בלשנות בחוג לאנגלית באוניברסיטת בר אילן. ב 1999 עברה לאוניברסיטה העברית. מלכה רפפורט חובב היא ממייסדי המרכז לשפה לוגיקה וקוגניציה. בעבודתה היא מתמקדת בסמנטיקה לקסיקלית ובממשקים עם מורפו-תחביר וקטגוריות קונספטואליות. מאמריה עוסקים בנומינליזציות, adjectival passives, אספקט לקסיקלי, אלטרנציות של דיאתיזה, כגון האלטרנציה הקוזאטיבית והאלטרנציה הדטיבית ובקטגוריות קונספטואליות כגון אופן ותוצאה. היא כתבה יחד עם בת' לוין את הספרים Unaccusativity (MIT Press, 1995) ו Argument Realizatin (CUP 2005), וערכה יחד עם עידית דורון ואייבי סישל את הכרך Syntax, Lexical Semantics and Event Structure (OUP 2010).

קראו פחות
חגי שור

חגי שור

קרא עוד
חגי שור הוא תלמיד תואר שני בבלשנות ומלגאי של בית-הספר מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח (2014-2016). תחומי העניין שלו נוגעים לוריאציה ושינוי לשוני בשפות העולם. הפרויקט הנוכחי שלו עוסק בתופעות תחביריות בשפות רומאניות על רקע המחקר הטיפולוגי הכללי. את התזה שלו תחת הכותרת Differential Argument Coding in Romance: Towards a revised typology ("קידוד ארגומנטים מבחין בשפות רומאניות: לבחינה מחודשת של הטיפולוגיה המקובלת") הוא כותב בהנחיית ד"ר איתן גרוסמן. בפרוייקט זה הוא עוסק בשאלות של וריאציה ושינוי במבנה ארגומנטים שמניים וכינויים משתי זוויות: טיפולוגיה תחבירית של משפחת השפות הרומאניות, ובכלל זה שפות מיעוט ושפות לא-סטנדרטיות, ומחקר קורפוס דיאכרוני בצרפתית ובספרדית. באופן כללי, הוא מתעניין גם בהידקדקות (grammaticalization) ובשינוי לשוני כתוצאה ממגע בשפות העולם בכלל.

קראו פחות
אריאל שישה-הלוי

פרופ' אריאל שישה-הלוי

קרא עוד
יליד חיפה 1945, מרצה באוניברסיטה העברית בין השנים 1973-2013. חבר האקדמיה הישראלית למדעים. תחומי המחקר שלו כוללים דקדוק השפות הקלטיות בייחוד תחביר האירית והוולשית המודרנית והבינונית, מצרית, קופטית, מחקר טיפולוגי-משווה, בלשנות הטקסט ובייחוד דקדוק נרטיבי.

קראו פחות