סגל עבר

עידית דורון

פרופ' עידית דורון

המדור לבלשנות גנרטיבית

קרא עוד

מחקרה של עידית דורון נוגע לממשק בין סמנטיקה, מורפולוגיה ותחביר, בייחוד בנושאים כמו מערכת הפועל השמית, פרדיקטים שמניים, יחד נושא-פרדיקט, כינויים מוסבים, ארגטיביות, אליפסה, דיבור משולב, הרגליות, הסמנטיקה של voice, יידוע, רפרור למינים.
השפות עליהן עבדה הן עברית (בדגש על הקשרים ההיסטוריים בין עברית חדשה לעברית קלאסית), ערבית, ארמית, אנגלית וצרפתית.

קראו פחות
יעל זיו

פרופ' יעל זיו

02-5883973

קרא עוד
תחומי המחקר העיקריים של יעל זיו נוגעים לשיח/פרגמטיקה עם עניין מיוחד בתיאוריית הרלוונטיות, הממשק בין תחביר לפרגמטיקה, מבנה המסר, סמני שיח ורפרור/אנפורה.

קראו פחות
משה טאובה

פרופ' משה טאובה

02-5880061

קרא עוד
פרופסור בחוג לבלשנות ובחוג ללימודים גרמניים, רוסיים ומזרח אירופיים. הקתדרא ללימודים רוסיים על שם תמרה וסאבלי גרינברג.

תחומי מחקר:

  • הלשונות והספרויות הסלאוויות-מזרחיות בימי הביניים: רוסית עתיקה, רוּתֶנית (קודמתן של האוקראינית והביילורוסית של היום), ובמיוחד התרגומים מעברית ללשונות אלה בימי הביניים. תרגומי תנ״ך סלאוויים. ספרות חוץ-קאנונית סלאווית. הכרוניקות הרוסיות העתיקות.
  • לשון היידיש וספרותה על כל פניה, ובמיוחד התחביר, הסמנטיקה, הפרגמטיקה והפראזיאולוגיה של הלשון הכתובה של המאות הי״ט-כ׳, אך גם שלבי לשון מוקדמים יותר. ההתפתחות ההיסטורית של הלשון וניביה והתדלדלותה לאחרונה בפי דובריה החרדים בישראל ובארה״ב. השפעתן של הלשונות הקו-טריטוריאליות (פולנית, אוקראינית וביילורוסית) על הדקדוק ואוצר המלים של היידיש, וכעת גם השפעתן של העברית המודרנית ושל האנגלית על היידיש הנוכחית, הכתובה והמדוברת, והשפעתן של היידיש והסלאווית על תחביר העברית המודרנית. 
קראו פחות

פרופ' שאול מיגרון

קרא עוד
יליד תל-אביב, 1930. הרצה בחוג לבלשנות בין השנים 1986-1996. נפטר ב 2014.

תחומי מחקר שלו כללו בלשנות משווה של השפות ההודו-אירופיות, בדגש על אינדו-ארית; אטימולוגיה הודו-אירופית, מומחה בעל-שם לוודית, בייחוד ריגוודה; הלשון הפואטית; הקבלות ומגע אפשרי בין שירה הודו-אירופית עתיקה ושירה שמית עתיקה.
קראו פחות

פרופ' אניטה מיטווך

קרא עוד
ילידת ברלין, מרצה לבלשנות בחוג לאנגלית בין השנים 1971-1993. נשיאת האגודה הישראלית לבלשנות תיאורטית בין השנים 1991-1995.

תחומי מחקרה כוללים: סמנטיקה של ביטויי זמן: אספקט, אדוורביאלים של משך ותדירות, זמן דקדוקי. התיאוריה הדיווידסוניאנית של אירועים, בדגש על האופן שבו מתפרשים ביטויים אדוורביאלים, מושאים פנימיים וצורות לא נוטות.
קראו פחות
לאריסה ניידיץ'

פרופ' לאריסה ניידיץ'

קרא עוד
בוגרת האקדמיה למדעים, המכון לבלשנות, לנינגרד, רוסיה. חוקרת ומרצה בחוג לבלשנות בין השנים 1993-2015.

תחומי המחקר שלה כוללים גרמניסטיקה, בלשנות דיאכרונית, פונולוגיה, מגע בין לשונות, חקר בלשני של מעשיות עממיות, פואטיקה, סטיליסטקה, תיאוריות תרגום, טיפולוגיה.
קראו פחות
לאה סביצקי

ד"ר לאה סביצקי

המדור לבלשנות פונקציונלית
חדר 6614, בניין מדעי הרוח
02-5883836

קרא עוד
הלשונות הסלאוויות והבלטיות. תחביר פולני, תמורות בתחביר. תחביר ליטאי. ערכיות  ותלות תחבירית. זמן ואספקט. בלשנות הטכסט. דקדוק הנרטיב. מבנה הדיאלוג.

קראו פחות
אייבי סישל

פרופ' אייבי סישל

קרא עוד

המחקר של אייבי סישל מתמקד בתיאוריה תחבירית עכשווית ובממשק תחביר-סמנטיקה.
היא מתעניינת בתרומת התחביר למשמעות על כל היבטיה, וחוקרת מספר תופעות שונות אשר מדגימות סוגים שונים של קשרים בין התחביר והמשמעות: מבנה ארגומנטים ומבנה האירוע של נומינליזציות, האפיונים המבניים של מושג השייכות, ההשפעה של מבנה ותנועה על פירושם של ביטויים שליליים מסוגים שונים, פירושם של כינויים מוסבים וכינויי גוף רגילים, הנטייה של כינויים רומזים לשימוש דאיקטי, וכן הגורמים המאפשרים הוצאה סלקטיבית ממשפטי זיקה בשפות מסויימות. כמו כן, היא מתעניינת בסוציו-בלשנות של החייאת הדיבור העברי, וכתבה אודות תרומת הנשים לפרוייקט ההחייאה במפנה המאה העשרים (עם מירי בר זיו לוי) ועל היחס בין ההחייאה והקמת המדינה (יחד עם אורי מור).

קראו פחות
אולגה קפליוק

פרופ' אולגה קפליוק

קרא עוד
ילידת קרקוב, 1932. מרצה באוניברסיטה העברית בין השנים 1970-1994. כלת פרס ישראל לשנת תשס"ה. תחומי המחקר שלה כוללים את הלשונות השמיות בדגש על הלשונות האתיו-שמיות, הארמית החדשה, מחקר סינכרוני ודיאכרוני.
קראו פחות
מורי רימון

ד"ר מורי רימון

קרא עוד
ד"ר מורי רימון הוא מרצה מן-החוץ באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר במרכז ללשון, לוגיקה וקוגניציה (LLCC).
מחוץ לאוניברסיטה, מורי הוא יועץ הייטק מוכר בתחומי מומחיותו. בעבר, מילא תפקידי מו"פ מגוונים ובהם משרות ניהול ומחקר בחברת יבמ. מורי הוא בעל תואר ד"ר במדעי המחשב, מוסמך במתמטיקה ובוגר במתמטיקה ופיסיקה. תחומי העניין המקצועיים שלו כוללים בלשנות חישובית, עיבוד טקסט (NLP), למידה חישובית וניהול מידע "Big Data".

קראו פחות
אריאל שישה-הלוי

פרופ' אריאל שישה-הלוי

קרא עוד
יליד חיפה 1945, מרצה באוניברסיטה העברית בין השנים 1973-2013. חבר האקדמיה הישראלית למדעים. תחומי המחקר שלו כוללים דקדוק השפות הקלטיות בייחוד תחביר האירית והוולשית המודרנית והבינונית, מצרית, קופטית, מחקר טיפולוגי-משווה, בלשנות הטקסט ובייחוד דקדוק נרטיבי.

קראו פחות