הבלשנות עוסקת במחקר תופעות לשוניות ובחקר העקרונות הבסיסיים של השפה. היכולת להשתמש בשפה מורכבת ועשירה היא יכולת ייחודית לאדם, המעמידה לרשותו כלי חיוני לא רק לתקשורת אלא גם לחשיבה. מכאן העניין הרב בחקירת השפה, ובהבנת מאפייניה ועקרונותיה. החוג לבלשנות מציע מגוון קורסים מאת חוקרים מובילים בתחומם המלמדים את העקרונות הכלליים של השפה האנושית, וכן, על פי בחירת הסטודנט, קורסים בלשניים המתרכזים במבנה של שפות מסוימות.

החוג שלנו מתאפיין במחקר לשוני במגוון של גישות, ובכך יתרונו על פני חוגים במקומות אחרים, שבהם המחקר הוא בעל גישה אחידה. שתי הגישות העיקריות המיוצגות בחוג הן הגישה הפונקציונלית והגישה הגנרטיבית (חומסקיאנית).

הגישה הפונקציונאלית

הגישה הפונקציונלית עוסקת בלשון הטבעית, המדוברת והכתובה, כפי שהיא נמצאת בשימוש בהקשרים אותנטיים של שיח. לפי גישה זאת, הלשון היא מערכת תקשורתית המתעצבת ומשתנה בהתאם לאופני השימוש בה. מטרת הגישה הפונקציונלית היא לזהות ולהגדיר את היחס בין מבנה לשוני (צלילי, צורני, תחבירי) למשמעות שהוא משרת (הסמנטית, פרגמטית, סוציו-לשונית). הגישה הפונקציונלית כוללת ענפים שונים של חקר הלשון: בלשנות מבנית, השוואתית, היסטורית, טיפולוגית, אינטראקטיבית וסוציו-לשונית. היא מעודדת לימוד של מגוון שפות רב, קלסיות ומודרניות, המקנה הבנה מעמיקה של קטגוריות לשוניות שונות, קווי דמיון ומגע בין שפות והשפעת התרבות וההיסטוריה של חברת דוברים מסוימת על לשונם.

 

הגישה הגנרטיבית (חומסקיאנית)

רואה בשפה כושר קוגניטיבי אנושי ייחודי, מערכת קוגניטיבית מורכבת המקודדת במוחו של האדם, וחותרת לאפיין אותו תוך חקירת התכונות של השפה האנושית. גישה זו מציעה ניתוח השפה תוך הבחנה בין רמות המבנה השונות והיחידות שונות שהן חלק ממכלול השפה: יחידות הקול והשמע, סוגי המילים, מבני המשפט, צירופי המשמעות, בניית הטקסט וכללי השיח וחקירת הממשקים ביניהן. גישה זו מעודדת גם למידת קורסים בפילוסופיה ובפסיכולוגיה, ומעודדת השתתפות פעילה במעבדות מחקר בהן נבדקת התנהגותו הלשונית של האדם. מטרת העבודה הניסויית היא לגלות את העקרונות המבניים העומדים ביסוד כלל השפות.

 

קורסים בלשניים במבנה השפות

שפות מתוך מגוון הלשונות הנלמדות בפקולטה כולה