החוג לבלשנות נוסד בשנת 1953 ע״י פרופ׳ חיים יעקב פולוצקי (1905-1991) חוקר נודע של המצרית והשפות השמיות, כיהן כדיקן הפקולטה למדעי הרוח בין השנים 1954-1958. העיקרון המנחה שהניע את מייסדו ואומץ בידי החוג היה כי הכללות לשוניות ניתן לגזור רק ממחקר מבוסס-אמפירית ותיאור שפות אינדיבידואליות במונחיהן שלהן בשילוב עם הרקע ההיסטורי שלהן, הקשרים האיזוריים שלהן וזיקותיהן הטיפולוגיות, וכי ההוראה של שפות חייבת להתבסס על טקסטים ממשיים או אירועי שיח. החוג סיפק, מלבד שיעורי מבוא כלליים, הוראה של משפחת השפות השמיות (השוואתית, ובעיקר אתיופית, ארמית ולשונות שמיות חדשות), מצרית עתיקה וקופטית לכל תקופותיהן, משפחת השפות ההודו-אירופיות (השוואתית, ובעיקר יוונית, לטינית, סנסקריט, גותית, סלאווית), ומשפחת השפות הטורקיות, כמו גם הדרכה בעבודת שדה פונטית, עם ניתוח מבני ושיטות תיאור משולבים בלימוד כל תחום ייחודי.

בשנים 1967-1986 עמד בראש החוג פרופ׳ חיים ב. רוזן (1922-1999) חוקר לשונות קלאסיות נודע וחלוץ המחקר הבלשני של העברית הישראלית. בשנים 1986-1993 עמד בראש החוג פרופ׳ אריאל שישה-הלוי, חוקר הקופטית והשפות הקלטיות.

בשנת 2008, כחלק מרפורמה מקיפה בפקולטה למדעי הרוח, שולבה בחוג לבלשנות כיחידה נפרדת התכנית לבלשנות גנרטיבית של החוג לאנגלית. החוג לבלשנות במתכונתו הקודמת מהווה כיום את המדור לבלשנות פונקציונלית ביחידה האירגונית המשולבת של החוג.

שישה חברי סגל מהחוג לבלשנות זכו בפרס ישראל, אות הכבוד הגבוה ביותר של המדינה: חיים יעקב פולוצקי (1967), חיים ב. רוזן (1978), משה אלטבאואר (1990), גדעון גולדנברג (1993), אולגה קפליוק (2005) ועידית דורון (2016). בנוסף, ארבעה חברי סגל היו או הינם חברי האקדמיה הישראלית למדעים: ח.י. פולוצקי, ח.ב. רוזן, ג. גולדנברג, ואריאל שישה-הלוי.

הנס יעקוב פולוצקי 

אם את או אתה שוקלים ללמוד בלשנות, סביר להניח שאתם כבר יודעים משהו על התחום וכנראה שאתם גם אוהבים שפות ומכירים אולי כמה. אבל עדיין ייתכן שאתם מתקשים לענות על השאלה "מה זה בלשנות ומה בדיוק עושים בלשנים?"

בעוד שבלשנים מכירים שפות רבות, לימודי בלשנות מקנים הרבה מעבר לשליטה בשפות. בלשנות היא המחקר המדעי של שפה אנושית טבעית, והיא כוללת נושאים רבים. המחקר הבלשני עוסק ב (א) תיאור של השפות השונות ומבנה השפה באופן כללי, (ב) הגיוון הלשוני והאופנים בהן השפה מעצבת את החשיבה שלנו על העולם והאינטראקציה שלנו אחד עם השנייה, (ג) אפיון הידע הלשוני הלא-מודע של דוברי השפה והבנת האופן שבו ילדים רוכשים את שפתם.

בלשנים חוקרים את הקשר בין הידע הלשוני ותהליכים קוגניטיביים אחרים, כיצד הידע הלשוני משתנה מאדם לאדם, ממקום למקום, ומתקופה לתקופה, וגם כיצד אפשר למדל את הידע הלשוני בכלים לוגיים וסטטיסטיים. בלשנים מתעניינים בהיבטים שונים של הידע הלשוני (הידע שלנו לגבי צלילי השפה, לגבי משמעויות המילים והמשפטים ומבנם), בהסברים תיאורטיים לתופעות לשוניות, ובאינטראקציה בין מערכות לשוניות שונות. ישנם בלשנים העוסקים במחקר שדה ואוספים נתונים בשטח כדי להבין שפה ספציפית או שפות בכלל, יש העובדים עם מסדי נתונים וקורפורה,  אחרים עובדים במעבדות עם כלים ניסויים מסוגים שונים, או עם מסדי נתונים. 

חקר שפה ככושר קוגניטיבי וככישור חברתי עומד במרכז המחקר הבלשני, ומתחבר לתחומי דעת שונים כמו פילוסופיה, פסיכולוגיה, קוגניציה, מתמטיקה, מדעי המחשב, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, תקשורת, הוראת השפות, חקר התרגום.

בחוג שלנו תקבלו השכלה בלשנית רחבה ומוצקה שתאפשר לכם להרחיב את האופקים הלשוניים והאינטלקטואליים שלכם ולקבל תשובות לשאלות יסוד בבלשנות. יותר חשוב מכך, תלמדו איך לשאול שאלות מהותיות בחקר השפה ולחפש עליהן תשובות.

 

בוגרי החוג מקבלים ארגז כלים המשמש לשלל עיסוקים מחקריים או יישומיים בשפה. הלימודים בחוג מקנים קודם כל הבנה אנליטית של שפה ושל תופעות לשוניות לאלה שיש להם עניין כללי בעולם המרתק הזה וגם למי שמחפש לעסוק בתחום הקשור בלשון. הלימודים מהווים בסיס חשוב לכל אחד מהעיסוקים הבאים הקשור בלשון:

• הוראת שפות
• תרגום
• עריכה לשונית
• אמצעי התקשורת
• יישומים ממוחשבים המשתמשים בשפה אנושית
• פסיכולוגיה
• קלינאות תקשורת
• פתח לקריירה אקדמית, למצטיינים ביותר

מזכירות החוג:

מזכירות החוג: אדוה כהן
משרד: רוח 4504, טלפון: 02-5883616 משרד: 4504

קבלת קהל: יום א' 14:30-11:30,  ימים ב'-ה' בשעות 13:00-10:00 

יועצים חוגיים:

 

יועץ תואר בוגר (מדור פונקציונלי): פרופ' איתן גרוסמן

יועצת תואר בוגר (מדור גנרטיבי): פרופ' נורה בונה

יועצת תואר מוסמך (מדור פונקציונלי): ד"ר אלנה ויצלק-מקרביץ'

יועצת תואר מוסמך (מדור גנרטיבי): ד"ר עינת רובינשטיין