אודות

הבלשנות עוסקת במחקר תופעות לשוניות ובחקר העקרונות הבסיסיים של השפה. היכולת להשתמש בשפה מורכבת ועשירה היא יכולת ייחודית לאדם, המעמידה לרשותו כלי חיוני לא רק לתקשורת אלא גם לחשיבה. מכאן העניין הרב בחקירת השפה, ובהבנת מאפייניה ועקרונותיה. האם יש עקרונות מבנה המשותפים לשפות כולן, או שהשפות השונות נבדלות זו מזו ללא הגבלה? כיצד ניתן להשוות בין שפות? אילו תאוריות קיימות כיום בחקר הלשון?

החוג שלנו מתאפיין במחקר לשוני במגוון של גישות, ובכך יתרונו על פני חוגים במקומות אחרים, שבהם המחקר הוא בעל גישה אחידה. שתי הגישות העיקריות המיוצגות בחוג הן הגישה הפונקציונלית והגישה הגנרטיבית (חומסקיאנית).

החוג לבלשנות מציע מגוון קורסים מאת חוקרים מובילים בתחומם המלמדים את העקרונות הכלליים של השפה האנושית, וכן, על פי בחירת הסטודנט, קורסים בלשניים המתרכזים במבנה של שפות מסוימות: שפות שמיות (כולל עברית, ערבית, שפות אתיופיות שונות) ושפות שכנות כגון המצרית העתיקה; שפות הודו-אירופיות (כולל שפות רומאניות, גרמאניות, סלאוויות, בלטיות, קלטיות ועוד). כמו כן ניתן ללמוד שפות מתוך מגוון הלשונות הנלמדות בפקולטה כולה, למשל שפות יהודיות כגון יידיש, לאדינו, ארמית חדשה ועוד, או שפות המייצגות תרבויות אחרות, כגון סינית, יפנית, מונגולית, פרסית, קצ'ואה, טורקית, ושפות הודיות שונות.

שתי הגישות העיקריות המיוצגות בחוג הן הגישה הפונקציונלית והגישה הגנרטיבית (חומסקיאנית):

הגישה הפונקציונאלית הגישה הפונקציונלית עוסקת בלשון הטבעית, המדוברת והכתובה, כפי שהיא נמצאת בשימוש בהקשרים אותנטיים של שיח. לפי גישה זאת, הלשון היא מערכת תקשורתית המתעצבת ומשתנה בהתאם לאופני השימוש בה. מטרת הגישה הפונקציונלית היא לזהות ולהגדיר את היחס בין מבנה לשוני (צלילי, צורני, תחבירי) למשמעות שהוא משרת (הסמנטית, פרגמטית, סוציו-לשונית). הגישה הפונקציונלית כוללת ענפים שונים של חקר הלשון: בלשנות מבנית, השוואתית, היסטורית, טיפולוגית, אינטראקטיבית וסוציו-לשונית. היא מעודדת לימוד של מגוון שפות רב, קלסיות ומודרניות, המקנה הבנה מעמיקה של קטגוריות לשוניות שונות, קווי דמיון ומגע בין שפות והשפעת התרבות וההיסטוריה של חברת דוברים מסוימת על לשונם.

הגישה הגנרטיבית רואה בשפה כושר קוגניטיבי אנושי ייחודי, מערכת קוגניטיבית מורכבת המקודדת במוחו של האדם, וחותרת לאפיין אותו תוך חקירת התכונות של השפה האנושית. גישה זו מציעה ניתוח השפה תוך הבחנה בין רמות המבנה השונות והיחידות שונות שהן חלק ממכלול השפה: יחידות הקול והשמע, סוגי המילים, מבני המשפט, צירופי המשמעות, בניית הטקסט וכללי השיח וחקירת הממשקים ביניהן. גישה זו מעודדת גם למידת קורסים בפילוסופיה ובפסיכולוגיה, ומעודדת השתתפות פעילה במעבדות מחקר בהן נבדקת התנהגותו הלשונית של האדם. מטרת העבודה הניסויית היא לגלות את העקרונות המבניים העומדים ביסוד כלל השפות. 

היסטוריה של החוג

החוג לבלשנות נוסד בשנת 1953 ע״י פרופ׳ חיים יעקב פולוצקי (1905-1991) חוקר נודע של המצרית והשפות השמיות, כיהן כדיקן הפקולטה למדעי הרוח בין השנים 1954-1958. העיקרון המנחה שהניע את מייסדו ואומץ בידי החוג היה כי הכללות לשוניות ניתן לגזור רק ממחקר מבוסס-אמפירית ותיאור שפות אינדיבידואליות במונחיהן שלהן בשילוב עם הרקע ההיסטורי שלהן, הקשרים האיזוריים שלהן וזיקותיהן הטיפולוגיות, וכי ההוראה של שפות חייבת להתבסס על טקסטים ממשיים או אירועי שיח. החוג סיפק, מלבד שיעורי מבוא כלליים, הוראה של משפחת השפות השמיות (השוואתית, ובעיקר אתיופית, ארמית ולשונות שמיות חדשות), מצרית עתיקה וקופטית לכל תקופותיהן, משפחת השפות ההודו-אירופיות (השוואתית, ובעיקר יוונית, לטינית, סנסקריט, גותית, סלאווית), ומשפחת השפות הטורקיות, כמו גם הדרכה בעבודת שדה פונטית, עם ניתוח מבני ושיטות תיאור משולבים בלימוד כל תחום ייחודי.

בשנים 1967-1986 עמד בראש החוג פרופ׳ חיים ב. רוזן (1922-1999) חוקר לשונות קלאסיות נודע וחלוץ המחקר הבלשני של העברית הישראלית. בשנים 1986-1993 עמד בראש החוג פרופ׳ אריאל שישה-הלוי, חוקר הקופטית והשפות הקלטיות.

בשנת 2008, כחלק מרפורמה מקיפה בפקולטה למדעי הרוח, שולבה בחוג לבלשנות כיחידה נפרדת התכנית לבלשנות גנרטיבית של החוג לאנגלית. החוג לבלשנות במתכונתו הקודמת מהווה כיום את המדור לבלשנות פונקציונלית ביחידה האירגונית המשולבת של החוג.

שישה חברי סגל מהחוג לבלשנות זכו בפרס ישראל, אות הכבוד הגבוה ביותר של המדינה: חיים יעקב פולוצקי (1967), חיים ב. רוזן (1978), משה אלטבאואר (1990), גדעון גולדנברג (1993), אולגה קפליוק (2005) ועידית דורון (2016). בנוסף, ארבעה חברי סגל היו או הינם חברי האקדמיה הישראלית למדעים: ח.י. פולוצקי, ח.ב. רוזן, ג. גולדנברג, ואריאל שישה-הלוי.

הנס יעקב פולוצקי

הנס יעקוב פולוצקי 

למה כדאי ללמוד בלשנות

אם את או אתה שוקלים ללמוד בלשנות, סביר להניח שאתם כבר יודעים משהו על התחום וכנראה שאתם גם אוהבים שפות ומכירים אולי כמה. אבל עדיין ייתכן שאתם מתקשים לענות על השאלה "מה זה בלשנות ומה בדיוק עושים בלשנים?"

בעוד שבלשנים מכירים שפות רבות, לימודי בלשנות מקנים הרבה מעבר לשליטה בשפות. בלשנות היא המחקר המדעי של שפה אנושית טבעית, והיא כוללת נושאים רבים. המחקר הבלשני עוסק ב (א) תיאור של השפות השונות ומבנה השפה באופן כללי, (ב) הגיוון הלשוני והאופנים בהן השפה מעצבת את החשיבה שלנו על העולם והאינטראקציה שלנו אחד עם השנייה, (ג) אפיון הידע הלשוני הלא-מודע של דוברי השפה והבנת האופן שבו ילדים רוכשים את שפתם.

בלשנים חוקרים את הקשר בין הידע הלשוני ותהליכים קוגניטיביים אחרים, כיצד הידע הלשוני משתנה מאדם לאדם, ממקום למקום, ומתקופה לתקופה, וגם כיצד אפשר למדל את הידע הלשוני בכלים לוגיים וסטטיסטיים. בלשנים מתעניינים בהיבטים שונים של הידע הלשוני (הידע שלנו לגבי צלילי השפה, לגבי משמעויות המילים והמשפטים ומבנם), בהסברים תיאורטיים לתופעות לשוניות, ובאינטראקציה בין מערכות לשוניות שונות. ישנם בלשנים העוסקים במחקר שדה ואוספים נתונים בשטח כדי להבין שפה ספציפית או שפות בכלל, יש העובדים עם מסדי נתונים וקורפורה,  אחרים עובדים במעבדות עם כלים ניסויים מסוגים שונים, או עם מסדי נתונים. 

חקר שפה ככושר קוגניטיבי וככישור חברתי עומד במרכז המחקר הבלשני, ומתחבר לתחומי דעת שונים כמו פילוסופיה, פסיכולוגיה, קוגניציה, מתמטיקה, מדעי המחשב, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, תקשורת, הוראת השפות, חקר התרגום.

בחוג שלנו תקבלו השכלה בלשנית רחבה ומוצקה שתאפשר לכם להרחיב את האופקים הלשוניים והאינטלקטואליים שלכם ולקבל תשובות לשאלות יסוד בבלשנות. יותר חשוב מכך, תלמדו איך לשאול שאלות מהותיות בחקר השפה ולחפש עליהן תשובות.

 

צרו קשר

מזכירות החוג:

גב' שולמית לזנס

טלפון: 02-5883851

כתובת מייל: shulamitl@savion.huji.ac.il 

פקס: 02-5881224

קבלת קהל: יום א' 14:30-11:30,  ימים ב'-ה' בשעות 13:00-10:00 

יעוץ לימודים:

המדור לבלשנות פונקציונלית

יועץ בוגר וראש המדור, ד"ר איתן גרוסמן

תואר מוסמך, ד"ר לאה סביצקי

המדור הגנרטיבי

יועצת בוגר וראשת החוג, ד"ר נורה בונה

תואר מוסמך, לוקה צרניץ'